הים כעדות להיסטוריה
סטודיו שימור
שנה ד | סמסטר ב
06/2021
מנחה: אדריכל אמנון בר אור
מגישה נוספת: תמר קרבר
מרכז נוער משולב פונקציות ציבוריות לתושבי שכונת עג'מי, הנמצא בפארק המדרון שבשכונה.
פארק המדרון לא תמיד היה פארק, ואפילו לא קרוב. מאחוריו היסטוריה ארוכה וטראומטית שמלווה את תושבי המקום. התכנון המוצע מנסה להתמודד עם הטראומה ולא להשכיחה, ובעיקר להחזיר את הים שכה מזוהה עם השכונה, אל השכונה.
מיקום: פארק המדרון, יפו
שנות ה-20 עג'מי משגשגת
שנות ה-70 חוף הים הופך להר זבל
שנות ה-2000 הר הזבל מכוסה דשא והופך לפארק
החזון- עג'מי כלת הים
"גם כשהרסו את הטוב והיפה וזרקו לים, הים לא נשאר אדיש. הוא מחזיר בחזרה את כל העדות להיסטוריה של יפו.
הים לא מוותר, כמה שניסו למחוק, להרוס, לפורר את הבתים ולהשכיח את הטראומה, בכל סערה הים מוציא החוצה את השרידים של ההיסטוריה, כל יום בכל שעה יוצאות עוד ועוד פיסות היסטוריה. זאת העדות הכי דינאמית ואמיתית שיש".
נוהא בנדארי.
מרכז נוער ימי - חינוכי בפארק המדרון, המתבסס על הערכים והתרבות של הים, ועל התרבות המקומית המפוארת של עג'מי. המרכז יוכל לשמש את ילדי ונערי השכונה ויוכל לאפשר להם חווית ילדות חדשה בקרבת הים, כזו הקרובה לחוויות הדורות הקודמים במקום.
אנו מקוות שכל אלה יתרמו להחזרת הים אל התושבים, להפיכת המקום לשוקק חיים וכזה המשמש מקום מפגש לדור הצעיר וכן לדור המבוגר, שיחזור אל הים אבוד עליו גדל.
תכנית סביבה
תכנית מפלס 1-
תכנית מפלס 2-, 3-
עקרונות תכנון
•שמירה על הנוף, לא להסתיר אותו
•נגיש לרחוב קדם ולים
•דירוג האזור ויצירת תנועה חדשה ומדורגת מרחוב קדם לים
•הרחבת המדרכה ברחוב קדם ויצירת רחוב ציבורי
•תצפיות
•מבנה משתלב בסביבה ובטופוגרפיה
•יצירת חצרות פנימיות
•השתלבות עם שבילים קיימים
חזית צפונית
מבט אל המבנה מכיוון צפון מערב
חתך ב-ב לכיוון דרום
חתך א-א לכיוון צפון
מבט על
ריבוי אפשרויות
חצר פנימית מפלס 1-
כיתת לימוד
מרכז הנוער מתבסס על תרבות הים המפוארת של עג'מי, בדגש על לימוד והתנסות בדייג ובשייט. המבנה הוא חלק ממערך שלם של שבילים חדשים המתחברים לשבילים קיימים, תכנון חוף ים ומפרץ לעגינת כלי השייט.
עקרונות התכנון שהנחו אותנו הם בעיקר השתלבות עם הקיים, הסביבה הטופוגרפיה, לא לנסות לשנות את שנעשה ולא לגנוב את תשומת הלב מהמקום הרגיש הזה.
זה מתחיל מרחוב קדם עם מבני ציבור- מרפאות, השומרים על המערך העירוני הרציף של רחוב קדם. מהכיוון השני, זה הפונה לים מתוכננת מרפסת רחבת ידיים, בית קפה ותצפית לים.
אל מרכז הנוער הממוקם במפלס 1 - ניתן להגיע במעליות או במדרגות המובילות הן אל הים והן אל תוך החצר הפנימית הפונה אל כיתות הלימוד, המזכירות, המטבחון.
משם קיימים מספר מעברים המובילים אל המפלס התחתון הבא המשמש הן את תנועת הנוער והן את הציבור הרחב. האודיטוריום הציבורי מהווה חיבור בין המפלס הזה למפלס הבא המשמש בעיקר את הציבור ובו חנויות השכרת כלי שייט ודייג.
ריבוי המעברים וסוגי הפונקציות, מייצרים הזדמנויות למפגשים חדשים ומגוונים בין ילדי ונערי השכונה, המבוגרים והן מבקרים מבחוץ.
עם הטראומה בחרנו להתמודד בשתי דרכים עיקריות:
הראשונה, איסוף חלוקי המרצפות היוצאות מהים והנחתם על גג 2 המבנים התחתונים, כך שבעת תצפית מהמרפסת הצבעוניות של המרצפות תמשוך את תשומת הלב, תעלה שאלות ולמעשה תהיה זכר לטראומה.
השניה, סימון קו החוף המקורי לאורך הפארק בצורה של ספסל ישיבה המשכי כשהגב פונה אל הים. באזורים בהם הספסל נפסק לטובת שביל, נראה את קו החוף באמצעות מרצפות על הרצפה.
הרעיון הוא הנכחת הטראומה באמצעות מעשה יוצא דופן המעלה גם הוא שאלות ותהיות לגבי המקום בו אני יושב.
כמו שבעבר הסתירו וחסמו לתושבים את הים, כך המושב לא מאפשר את המבט לים, מזמין אותך לשבת עליו ומכריח אותך לא להסתכל לים, אלא להסתכל על המבנים המשוחזרים.
המקום בו אפשר להרגיש את הים אבל לא לראות,
זה שמביט אל מה שהיה ומפנה את הגב לים שנעלם
